ספטמבר עכשיו והפרידה הכי קשה שלי, היא לא מילדים קטנים נקלטים במסגרות תולים בי מבט של “אל תלכי מכאן לא לא”
לא לא לא
הפרידה הכי קשה שלי זה מאי קטן בפיליפינים בו ביליתי חודשיים שלמים של חופש גודל
אני וכל שבט טונדו,
אף אחד בבית שלי לא צופה. חוץ מהקטנה ומממני.
הרי אישה תל אביבית עילאית כמוני יודעת שיש טריקים ושטיקים ומניפולציות של הפקה
כמובן שזה עובד עלי יופי.
כמובן שגם אני הכי אוהבת את ג’רבי,
כשפאפי הגיע לאי כל כך בכיתי ובדיוק בחיבוק ביניהם אבא שלי התקשר מאמריקע “מה קורה פאפי?” שאלתי אותו מייבבת
“למה את בוכה? וממתי את קוראת לי פאפי?”
וכשהילד שלי יצא לטורניר, הסתכלתי לו בלבן של העיניים ואמרתי: “תוציא את הג’רבי שבך”
הוא זכה מקום שני
“מה אתה עידן חביב??” אני שואלת ולא מפסיקה להתגרד
“אמא, למה את כל הזמן מתגרדת כמו בבון?”
“זה האנופלס, הזבובים, היתושים, אתה לא מרגיש?”
“מה??? על מה את מדברת, אנחנו במזגן אין אפילו זבוב אחד, לכי להיבדק אצל רופא”
תגידו יש דוקטור על האי?
וואי וואי וואי איך זה השתלט עלי
אני מעוצבנת על מי שההפקה רוצה שאני אתעצבן. נגיד ליטל זאת שלא סותמת את הפה, מה נהיה? חבר מושבעים לא אמורים להיות בשקט ולהקשיב? זה לא אמור להיות כמו במשפט או בהופעה של זמר? זה כמו שאני אלך להופעה של שלמה ארצי וכולם ישירו והוא רק יחזיק להם את המיקרופון. אוקי אוקי לא דוגמא טובה,
אבל, אתמול כשהקטנה שלי חזרה מבית ספר תוך כדי ששתינו אכלנו אורז מהסיר בישיבה מזרחית על רצפת המטבח
הילד הכי ציני שלי נכנס
“מה קורה פה? אתן חשות הודו?”
“שום דבר?”
“מה שום דבר? ולמה לא השארתם לי קצת מהאורז איף יש עוד כמה רעבים כאן?” ויצא מהמטבח בסערה, שתינו גירדנו את תחתית הסיר ואמרנו פה אחד “איזה בני זה”
איך שספטמבר מצלצל לי בדלת, אני אומרת לסתיו פתו-חחח
מכינה את העוגיות הממכרות האלה עם כוס של תיי, שמה מזגן פול ווליום, אריק איינשטיין פול ווליום
ומחכה ליורה שמע-נא
וחוץ מזה נגיד נגיד הייתי מגיעה לאי הייתי מגניבה קופסת עוגיות נפלאה כזו, גם לא מתקלקלות וכל כך עם טעם של בית
לקח לי המון זמן להגיע לבצק עוגיות הכי טעים. לקחתי את בצק המעמולי עם הבצק יוגורט האהוב עלי, שיניתי, ניפיתי והגעתי מבחינתי לבצק עוגיות מושלם! לא פחות!
הוא כל כך טעים, נמס וממכר, בטוח יהפוך לבצקבע אצלכם. ראו הוזהרתם.
כמה דברים לפני:
בקיץ החם אפשר להכניס את הבצק לקירור בן חצי שעה, בחורף אין צורך.
נעבוד עם הבצק על דף אפייה מקומח , כשמחלקים את הבצק לרבעים, זה קל יותר.
ככל שתכינו יותר, העוגיות יהיו יותר מדוגמות, אבל תזכרו מראה ביתי, כפרי, עם קרעים ושברים זה הכי טעים!!
מה צריכים:
2 כוסות קמח רגיל או כוסמין + כפית אבקת אפייה (280 גר’)
3/4 כוס סולת/ או סמולינה (100 גר’)
חצי כוס קורנפלור (70 גר’)
2 כפות אבקת סוכר
200 מ”ל יוגורט דנונה BIO
200 גר’ חמאה רכה רכה
רבע כוס שמן (60 מ”ל)
רבע כפית מלח
ממרח תמרים
500 גר’ תמרים מגולענים בוואקום
רבע כוס מים רותחים
כף שמן או 20 גר’ חמאה רכה
כפית קינמון
נערבב היטב בבלנדר ביחד עד קבלת ממרח נוח לעבודה
ממרח שוקולד איזה שאוהבים
נחמם תנור מראש ל170 מעלות – תבנית תנור
איך מכינים?
1. בקערה עם הידיים נלוש היטב את כל חומרי הבצק: קמח, סולת, קורנפלור, אבקת סוכר, מלח, חמאה רכה רכה, יוגורט, שמן עד קבלת גוש בצק רך ונעים. (אם דביק נוסיף עד חצי כוס קמח). נניח לבצק לנוח רבע שעה במקרר.
2. נקמח משטח עבודה נכדרר את הבצק, נפחוס אותו ונחלק את הכדור הפחוס שלנו לארבעה רבעים פחות או יותר שווים
3. על דף אפייה מעט מקומח ניקח רבע בצק, עם הידיים נשטח את הבצק, נהפוך צד ושוב נשטח ואז בעזרת מערוך מעט מקומח נרדד לעלה דק.
4. ניקח את הממרח שלנו נפזר עם כפית על פני העלה ונמרח בעדינות. עם הידיים נקפל ונגלגל בזהירות לגליל (כדי להקל על החיתוך נכניס את הגלילים למקפיא לחצי שעה שעה),נוציא מהמקפיא, נפרוס דף אפייה על תבנית תנור ועם סכין חדה נחתוך לפרוסות ונשאיר אותן כגליל (אין צורך לרווח)
5. כך נעשה עם כולם. נאפה כ-16 דק’ בתנור מחומם מראש (קחו זמן בסטופר), העוגיות יצאו בהירות ורכות וזה בסדר, נניח להן להתקשות ולהתקרר בחוץ
6. נאבק באבק סוכר
נשמרות בקופסת עוגיות הרבה זמן, אבל נטרפות מהר.
מרשה לכם
פרווה או טבעון : במקום חמאה ויוגורט – שמן – 3/4 כוס שמן 180 מ”ל או מחמאה/נטורינה
במקום סולת אפשר קמח רגיל, או קמח תירס, או קמח שקדים
אפשר למלא ב: ממרח שוקולד, תמרים, חלווה, ריבה וקוקוס, נוגט או כל ממרח אהוב עליכם. זה בצק כה טעים.