fbpx

לייזה פאנלים

לייזה פאנלים

לייזה פאנלים – קל, קל, קל

הספר השלישי והחדש עכשיו בחנויות הספרים ובאתרי המכירות

אני זוכרת את הפעם ההיא לפני הרבה שנים, הייתי בת 25, הנקתי את בכורי, כולי רחמים עצמיים, מרוטה חיוורת, מוזנחת וככ עייפה, כאילו עבר עלי מכבש או לפחות לידה ראשונה
אמא שלי הסתכלה עלי ואמרה:
“תראי, זה שילדת לא אומר שנגמרו לך החיים.
קדימה, תסתרקי, תצאי מהפיג’מה,תסתכלי רגע במראה תאהבי את עצמך ואז הילד הזה שמסתכל עלייך כשהוא יונק יאהב אותך גם. המבט הזה של אכלו לי שתו לי, לא יקדם אותך לשום מקום
מה שאת משדרת זה מחלחל ומה שמחלחל מחלחל, הבנת?
תזכרי, קודם כל את דואגת לעצמך ואז רק הבית, הילדים וכל השאר
אחרת אף אחד לא ישרוד. איך הדיילים מסבירים במטוס קודם כל ההורה שם את המסכה ואז רק הילד ככה בדיוק אחרת כולנו קפוט קפיש?”
ולא יספה

אני נשארתי עם זה והבנתי כבר אז כמה דברים חשובים:
באמת אמא שלי ראתה קודם כל את עצמה וזה יפה שהיא מודה בזה.
קודם כל את זה שם מעולה לספר על העצמה נשית ואני חייבת לכתוב אותו, רק אצא מהפיג’מה, אגמור להניק, אפזר את כולם למכלאות, קניות, בישולים, סידורים קטנים בסנטר וקדימה, מתיישבת. איכשהו בחיים כמו בחיים עשיתי אפצ’י והופ נהיה שש בערב, עשרים ושש שנים אחרי.
מהר מאוד חזרתי לשגרה קודם כל הם ואחרי זה אני, אבל לקחתי משהו אחר מאמא וגם מאבא שלי. לקחתי דבר לא פחות חשוב, את הקלות.
שניהם אף פעם לא התלוננו שקשה. לא עשו עניין גדול מהחיים עצמם “כל עוד הבריאות טובה הכל קל קל קל” משפט ששמעתי ככ הרבה בבית.
משפט שחילחל עמוק עמוק למודע ולתת מודע
“קשה יש רק בלחם וגם אותו אפשר למרוח בשוקולד”
בכלל, גיליתי שאני נמשכת לאנשים
שלא מסבכים את הסיבוך
שלא מקשים את הקושי
שלא מעצימים את ההר
אנשים שמסתכלים על הדרך ואומרים, אין ברירה צריך לחיות אפשר לעשות את זה קשה ואפשר קל. מה תבחר/י?
אני חושבת שהקלות הזאת קיימת לגמרי גם במטבח שלי.
אתם יודעים מה, קל קל קל זה שם לא רע לספר
אז אולי לא כתבתי ספר על העצמה נשית, אבל יש כאן לגמרי ספר על העצמה מטבחית!

אחרי שנים של עשייה מטבחית, אני יודעת איפה צריך לקצר ואיפה צריך להאריך.
איך להקליל את המטבח ולא לקחת אותו כבד.
אז נכון, לא כל המתכונים קל קל קל ולא בכל המתכונים באנו לתקתק,
אבל הגישה למטבח, ללב הפועם של הבית צריכה להיות כייפית, שמחה וקלה!
אפשר להגיד “יואו זה מלא שלבים וכמה כלים ואיף כמה עבודה”
ואפשר להגיד “הולכת להכין סיר עלי גפן, שמה מוסיקה, תוך כדי שוטפת כלים נהנית מהדרך, מהעשייה, מזה שכולם יהנו מהסיר המופלא הזה”
הכנת סיר ביום יכולה להיות משימה קלה עבורנו
כל כך פשוטה הנתינה שכל החושים מתחדדים לקראתה: ממראה טעם וריח של סיר אחד, לא צריך יותר מזה,
הסיר הזה יעשה פלאים, יכשף בית שלם, יתן תחושת ביטחון עמוקה שיש מקום חם, טעים ונעים שאוהב ומחכה לנו. רק לנו.

בספר הזה הקדשתי פרק כזה חמוד לילדים, היצורים הכי אהובים עלי בעולם.

אני מאמינה שילדים צריכים להיות חלק מהזרימה המטבחית.
נתתי להם מגיל קטן לקצוץ, לחתוך, לסדר שולחן, לשבור ביצים, לקרוא מתכון, לשטוף כלים, בכל הזדמנות צירפתי אותם, דרך המטבח הם למדו לעבוד בצוות , הרגישו רצויים, נחוצים וצברו ביטחון אדיר, זה יכול להתחיל במטבח ולהמשיך הלאה, בכל תחום בחיים.
הגישה יכולה להיות:
“איזה באסה בא לו להכין עוגת וניל חלום והמטבח יראה גיהנום”
והגישה יכולה להיות: (תשלימו לבד)

תנו להם שיהנו מחדוות העשייה עם עין פקוחה לרווחה שחררו , תהנו איתם מהבלגן, ביג דיל, כמה כלים תבניות, וכל הרצפה עם קמח.
אוקי אוקי אל דאגה. הכל מגיע, אם אנחנו מאפשרים.
בחיי.

תזכרו החיים מסובכים מספיק אז לפחות שהמטבח יהיה קל קל קל

תהנו הכי

לרכישה באתר מודן
לרכישה באתר מגדלור
לרכישה באתר צומת ספרים
לרכישה באתר סטימצקי

תגיות

תגובות

0 תגובות
Inline Feedbacks
צפו בכל התגובות

הרשמו עכשיו לעדכונים

גם אני אוספת מיילים למטרה טובה