די, נגמרו החגיגות!!
נו מור חגים ונוּפשונים לָייט
הפָּגרַה בָּפּתח – האימהות במתח
ככשחושבים על השם פּגרה, מבינים שטיפוסים ה”יוצאים לפגרה” מתחלקים לשתי קבוצות פְּגֳּרים:
מהאחת נוטף ריח ים מהול בטקילה ושמן אגוזים – פְּגָרים חָטוּבים פְּרוּסים בחן על החול החם וזזים בקצב שעון שמש מטריף בֶּטן – גָב, בֶּטן – גָב
ואילו הקבוצה השנייה נוטפת זיעה ואגלי אשְׁמה, רצוצה וכפופה במירוץ רועש ומחופף אחרי ילדים לא מסופקים שרוצים רק עוד עוד עוד.
ברור לגמרי היכן אני שואפת להיות והיכן האני האמיתי שלי מוטל כָּפֶּגר!
אז החלטתי לשנות את גורלי
כן, החופש הזה אני נוסעת עם הנצמדים להתנחל אצל שלל משפחתי בָּנְכָר המפואר
כי אם כבר פֵּייגֶר, אז לפחות אחד שתפס אמריקע.
בפעם האחרונה שזה קרה, טסנו במארז חמישייה – אמא בודדת פלוס ארבעה נצמדים (הבעש”ט הגיע רק לסוף הטוב).
ההתחלה הייתה מבטיחה: הם עשו יצירה, פתרו תשבצים, קראו ספרים, שעשעו עצמם כמו ילדי דוֹסִים הורסים.
ברגע המרטיט כשכולם נרדמו, הגיעו ריחות קשים ואיתם השיבושים
ילד- גן שלשל לתוך התחתוניים עד הגרביים.
מהר מהר לפני שכולם יתעוררו רצתי איתו ועם התק”ל (תיק קבע לנצמדים) לשירותים.
איך שחזרנו שוב ברח לו
ואז שאר הנצמדים התעוררו
ואז הקטנה בכתה “אמא זִיזִי”
ואז ילד- ביה”ס הקיא
ביקשתי עזרה מילד-על במבט מלא סחי (ליטרלי) – הוא סרב
אז ניקיתי, רחצתי, החלפתי, הלבשתי, הרגעתי
ואז…
בסערת הקָקִיא – פוֹנְיָה הנוראה, ראיתי אותו.
שאהיד ב 42B.
שאהיד ג’ינג’י עם שפם ג’ינג’י משייף את ציפורניו בפצירה!
פצירה? מאיפה פצירה? איך פצירה? למה פצירה?
זה טקס היטהרות לפני המוות? מתי הוא יצרח “אללה אכבר”?
אולי השיוף זה אות לשאהיד נוסף במטוס? אולי ביחד הם ירכיבו נשק פצירתי עוצמתי?
אנחנו אבודים דים דים
מי שהיה ילד ב 1976 יודע – כל טיסה היא שידור חוזר של מבצע אנטבה.
הסתכלתי עליו, הסתכלתי על הנצמדים מוכי הוירוס – וידעתי שאין מה לעשות.
הם תלויים בי ואני תלויה באוויר ובחסדי שמיים.
“תקשיבי” אני מרעידה את הדיילת הישנה “יש טרוריסט עם פצירה ב 42B, בבקשה, תצילו אותנו לפני שזה מאוחר מדי”
הדיילת לא מתרגשת ועונה בטון של “ארזת לבד?”: “גיברת, הסירי דאגה מליבך, אל-על היא חברת התעופה הבטוחה ביותר” “אבל אנ..” מנסה להוכיח אותה על טעותה
“נא הדקי חגורה וחזרי לישון” היא חותכת אותי בחיוך דיילת מנפנף
אני חוזרת לכיסא כצאן מובל לטבח, מסתכלת על החבורה המתוקה שלי מעולפת בתנוחות סרדין.
כל המטוס רֶחֶם מנומנם. חוץ ממני!
“אל תדאגו” אני מלחששת “לא תנום ולא תישן אֵם בישראל”
העיניים בְּהָדלְק מתוח! מפשפשת בתק”ל ושולפת אלכוהול לניקוי ידיים.
האלכוהול ביד אחת ובשנייה מרפרשת כוס מים רותחים כל רבע שעה.
במקרה של התקפה, אשפריץ לעיניו מהרותחים ואז אפרק עליו את האלכוהול.
נראה לי שורף, מעוור, מזוויע
ואותי קצת מרגיע.גיע.גיע
אולי מרגיע מדי..כי מתישהו, נרדמתי בשמירה והנשק הכימי שלי התקרר.
מתוך נמנום אני שומעת את המחבל ממלמל “יַא אָללה” .
נפלטת אחוזת אמוק מהכסא ונתקלת ב-פרסר, רב הדיילים
“אתה שומע!!! יש מחבל ב 42B, מהר, תקרא לכל המאבטחים, תעשו משהו, בבקשה” מתחננת היסטרית
הפרסר בליטוף נשי עונה “מה? 42B? – מי? כאילו הדוּבּון עם השפם הג’ינג’י?
זה?” הוא אוחז בידי ומתקרב אליו “זה? זה שאהיד המחמד שלי, בן-זוגי ההורס, יו, מהממת, עשית לי את היום”
“אבל אבל..בחיי, הוא צעק יא אללה ויש לו פצירה” אני מתגוננת מתנצלת
“קוקי” הפרסר פונה בחיבה למתאבד השיעי ”הפחדת אותה, למה צעקת יא אללה? ואיך סחבת את הפצירה מהטרולי שלי? שובב…” והוא ממשיך ולוחש לו בגאווה: “היא חשבה שאתה טרוריסט, זה כזה מזיע וגברי.. דב גריזלי מפחיד אחד, חכה איזה פאן, פאן, פאן יהיה במלון”
סוף סוף אני מגיעה ליעד
גמורה מכאבי בטן, מסחיבת תיקים, מעמידה בתורים, מזְחִילָּה בָּסיוּטְיישְׁן שֶׁל הָאְמִיגרְיישֵׁן, מאחריות על הנצמדים,
מחרדות דות דות
אמא שלי בטוחה שקצת הגזמתי, עד שאני פותחת את הפה ופולטת עליה חָמגָשִׁית.
פורקת עצמי למיטה – כפגר שאין לו הופכין
ויודעת יפה שזו רק ההתחלה לה לה של הפגרה רה רה.
* כדאי לדעת: שטרודל בגרמנית זו מערבולת
שטרודל
אחרי המערובלת שעברתי ואחרי יומיים שלמים של טעינה – הבטריה שלי מלאה .
אמא שלי יודעת, הכי הכי משמח אותי זה כוס קפה עם השטרודל הטעים טעים שלה.
תפוחים רכים, ריחניים ומתוקים מעורסלים בתוך בצק פריך פריך (זה סוד הטעם)
מרשה לעצמי גם בגילי להיות קצת נצמדת .
אין אין תפסתי אמריקה.
כמה דברים שכדאי לדעת על העבודה עם הבצק הנהדר הזה:
1. בצק פריך הכי נעים לרידוד,
2. אין צורך להכניס את הבצק למקרר לקרור. נעבוד איתו ישר אחרי הלישה
3. כדי שהבצק לא יידבק לשולחן נפדר טוב את השולחן עם קמח
4. לגמישות הבצק נוסיף כף חומץ (לא נרגיש בטעם, הסירו דאגה).
5. לפני תחילת הכנת השטרודל, נכין את המליות שהחלטנו עליהם.
6. נחלק את הבצק לשלושה עד ארבעה כדורים שווים שיהפכו לעלים דקים בעזרתו האדיבה של המערוך . לא נעמיס יותר מדי מלית, מקשה על החיתוך.
7. אחרי שגלגלנו לשטרודל, עם סכין חדה קווי חיתוך לאדים, נאפה. ואיך שיוצא מהתנור נחתוך יפה יפה לכרוכיות מתוקות. בערך 35 דק
אז תבנית תנור שטוחה. תנור מחומם מראש ל160 מעלות וקדימה לעבודה:
לבצק: (שלושה שטרודלים)
חב’ קמח תופח קטן או שתיים וחצי כוסות קמח רגיל עם כפית אבקת אפייה (350גר’)
200 גר חמאה קרה קוביות (אני במגררת מגררת את החמאה לפסים ארוכים, קל יותר)
חצי כפית מלח
כף אבקת סוכר
2 כפות מים קרים
כף חומץ (חשוב חשוב לגמישות הבצק)
במערבל או במג’מיקס בכמה פולסים עד קבלת פירורים אוספת ומהדקת לבצק נעים – מחלקת לשלושה עד ארבעה כדורים שווים.
לקמח משטח עבודה טוב. ולרדד בעזרת מערוך כל כדור לעלה דק. למרוח איזה מלית שהחלטנו. לגלגל בזהירות לשטרודל. עם סכין לסמן קווי חיתוך. כשיוצא חם מהתנור לחתוך לכרוכיות. כשמתקרר לבזור אבקת סוכר.
(זכרו, אל תעמיסו מדי מלית, זה יקשה על גלגול השטרודל).
למלית תפוחים
3-4 תפוחי עץ ירוקים קלופים וחתוכים קוביות קטנות
3 כפות סוכר חום
חצי לימון סחוט
20 גר’ חמאה
קינמון לפי הטעם
כף קמח
נקפיץ התפוחים עם קינמון , לימון וסוכר ב20 גר’ חמאה על מחבת עד רכות, כ-7 דק’ נצנן את התפוחונים, נוסיף כף קמח ונערבב עם התפוחים, כדי שלא יגירו נוזלים באפייה.
מרדדים כל כדור בצק לעלה דק, מורחים וממלאים באחת המליות מגלגלים ואופים בתנור מחומם מראש 160 עד הזהבה כ- 40 דק׳.כשמתקרר בוזקים אבקת סוכר .הכי טעים בעולם!!
למלית תמרים
ממרח תמרים (קנוי וטעים)
אגוזי מלך שבורים
משטחים עלה, מורחים כמו על סנדביץ’ בממרח תמרים וממעל האגוזים.
למלית שוקולד
ממרח שוקולד אפשר עם שברי חלווה, אפשר עם חמאת בוטנים. ואפשר רק ממרח שוקולד.
